שיאצו והמכונה שלא תיאמן

חווית המגע העוטף והתומך של השיאצו היא ייחודית.
מגע המשקיט את התודעה, פותח ומאפשר זרימה טובה של אנרגיה בגוף,
מרגיע ונותן תחושת מנוחה אמיתית.

הגוף שלנו הוא הכלי איתו אנו מסתובבים כל תקופת חיינו מרגע הלידה ועד רגע המוות. הגוף הזה הוא שמאפשר לנו את פעולות החיים. מהבסיסיות ביותר ועד למורכבות ביותר. זוהי מכונה שלא תיאמן.

היא יודעת להפיק את האנרגיה הדרושה מהמזון שאנו אוכלים ומהאוויר שאנחנו נושמים ולמרות שלפעמים אנחנו מכניסים אליה, למכונה הזאת, גם חומרים לא ממש איכותיים… היא יודעת למצות את הדברים החיוניים לבניית הגוף ולהשליך את הפסולת. המכונה שלנו, היא לוקחת אותנו לכל מקום. היא מייצרת רעיונות ומחשבות, וכן גם דאגות וטרדות… הבעות פנים, רגשות.

ואותה מכונה, שאנו מכנים גוף, אפילו בלילה כשאנחנו מטיילים בחלומותינו בעולמות אחרים, היא מפרקת חומרים ובונה שרירים ועצמות ואנחנו גדלים עוד קצת.

ומה היא רוצה שניתן לה ? מה היא באמת צריכה כדי להמשך לעבוד כל כך טוב ולמשך הרבה זמן ?לפחות עד מאה ועשרים שנה !

היא זקוקה לתנועה. המפרקים שלנו, השרירים בגופנו, כל התאים, כדי לקבל חמצן, כדי להרגיש חיים הם זקוקים לתנועה. תנועה מחייה את האיברים, משמנת אותם כדי שיחרקו פחות. המכונה המופלאה שלנו זקוקה  לחומרי גלם איכותיים, כי הם בסופו של דבר זה אנחנו. הם מרכיבים אותנו, בונים את התאים שמהם אנחנו עשויים. ככל שהיא צריכה לפרק יותר רעל היא עובדת יותר קשה. היא זקוקה להרפיה מידי פעם, למצב מנוחה שכזה בו כל השרירים רפויים, התודעה שקטה ואפשר לנשום.

וכמו כל מכונה אחרת, היא זקוקה אחת לכמה זמן לטיפול. טיפול עשרת אלפים, החלפת שמן, מים…או ניקוי פילטרים, אבנית וכו'… מכונה שאיננה מקבלת טיפול מפסיקה לתפקד. המוסכניק או טכנאי המזגנים יגיד, הגיע הזמן להחליף לחדש…רק שאצלנו זה יכול להיות קצת בעייתי, אז כדאי לטפל בה ממש טוב!

בטיפולי השיאצו שלי, אני מזכירה למכונה הזאת דבר ראשון שהיא קיימת. על ידי מגע עוטף, איטי ועם זאת ממוקד ונוכח, אני פונה אליה ישירות ואומרת לה – "שלום לך מכונה יקרה, אני רואה שאת כאן ואת ראויה ליחס הולם. מגיע לך לקבל, אחרי כל מה שאת נותנת.

הנה, קחי את השעה הזאת, אני מעניקה לך אותה מכל הלב. שימי לב איפה את מתחילה ואיפה את נגמרת. שימי לב איך את זזה, כמה את יכולה לנוע ולאיזה כיוונים. שימי לב לנשימה שלך ובכמה חמצן את מפנקת את התאים.
מכונה יקרה שלי, שאיתי תלכי לאורך כל הדרך, באמת לאורך כל הדרך. הנה גם אני משקיעה בך, אכפת לי ממך, קבלי את הטיפול הזה באהבה".

והמכונה היקרה בתמורה, נרגעת קצת, מרפה מעט, נושמת קצת יותר עמוק מקודם. שמה לב שיש לה בית חזה ועצם חזה וצוואר משוחרר שיכול לקחת אותה לכל כיוון שתבחר ורגליים חזקות על הקרקע וגב. גב זקוף, גב חזק שזורמת בו אנרגיה לאורך עמוד השדרה ובין החוליות.

אני מזכירה לגוף, בעזרת הלחיצות הממוקדות, שיש לו את חוליות הגב והצוואר ושהן לא מקשה אחת נוקשה, אלא יש בהן חיוּת כל אחת בנפרד, זורמת בהם אנרגיה ! והמכונה הזאת, שלא תאמן, פתאום מקבלת איזה זיק של בהירות שעולה לראש, פשוט אנרגיה נקייה שעולה למעלה, כמו לקחת הרבה אוויר מיד אחרי שיורד גשם.

לאט, המגע הזה, שהתחבר, נענע והזיז את כל חלקי הגוף, מתח לכל הכיוונים, לחץ ונשען, נשאר ומילא מקומות חלשים, פיזר והניע מקומות כואבים, הניח יד בטוחה ומחבקת, לאט אותו מגע עוזב את המכונה. המכונה, כשהיא רגועה יותר, נושמת קצת יותר וכואבת פחות ובעיקר יודעת שהיא מכונה וזוכרת שהתייחסו אליה ונגעו בה והקדישו לה תשומת לב, חוזרת לענייניה היומיומיים.

וכבר מחכה למפגש הבא….

 

השארת תגובה