בין ראש לזנב

ראש השנה מגיע השנה מוקדם מהרגיל, ואנחנו כל כך עסוקים עדיין בקיץ, באוגוסט, בילדים ובהכנות לתחילת השנה, שכמעט שכחנו ממנו.
החג הזה נותן לנו אפשרות לבחון ולראות מה חשוב לנו. מה בראש מעיינינו? מה מוביל אותנו? ובכלל, מה אנחנו רוצים לעשות עם השנה הזאת? איזה כיוון לתת לה?

מסורת, חקירה וגילוי

השנה אני חוקרת את הראש והזנב בצורה קצת אחרת, תוך כדי התבוננות פנימה אל הגוף ותוך כדי עבודה בקליניקה עם המטופלים והמטופלות. השנה נכנס עוד עניין לחקירה שלי, בין הראש לזנב גדלה אצלי בטן הריונית של חודש שישי שמשנה את המבנה ואת היציבה. שינויים מהירים כל כך שדורשים ממני הסתגלות מהירה גם כן. אז מהו החיבור הזה שבין הראש לזנב? איזה מסרים עוברים שם בין הקודקוד לעצם הקטנטנה שבקצה עמוד השדרה?  

טיפול גב "בין ראש לזנב"

האם יש להם נתיב זרימה פתוח ונושם? איך זה משפיע על היציבה ועל התודעה ועל הבריאות בכלל? האם אפשר להיות לראש בלי הזנב?

במסורת המשפחתית שלי, עורכים לכבוד החג את "סדר ראש השנה". כל סמלי החג נמצאים על השולחן ואנחנו מברכים את השנה החדשה. אבא תמיד מאוד רציני בנוגע לזה… ואמא משקיעה בהכנת המטעמים הרבה זמן מראש.
תמיד תוכלו למצוא על שולחן החג סלק וסלט עלי סלק של סבתא חנה, מעדן חבושים, תבשיל דלעת מתוקה, חלה עגולה, והחלק הפחות "סקסי", ראש של דג…ולמי שלא מכיר, זה עבור הברכה "שנהיה לראש ולא לזנב".

הזדקפי! הגב שלך עקום!

כילדה, שמעתי את המשפט הזה לא מעט…ואני זוכרת שממש לא אהבתי אותו. הייתי מזדקפת לרגע, ממש משתדלת להימתח, מרימה את הראש למעלה במאמץ ומיישרת את הגב בכוח. כמובן שאחרי כמה רגעים כבר הייתי חוזרת למצב הקודם. כשהגב שוב כפוף, חוליות הגב העליון קורסות, כי ככה זה נוח וככה אני רגילה. רק כעבור שנים, עם תחילת תירגול היוגה וכניסת הריקוד והתנועה לחיי התחלתי להבין מה זה עמוד שדרה זקוף באמת.

מא(ע)ריכה את עצמי

לפני כמה ימים, בשיעור הריקוד שאני משתתפת בו, בחברת נשים נפלאות ומורה מיוחדת במינה, המשכתי בחקירה האישית שלי את הראש והזנב. בעצם, גב ארוך הוא הרבה מעבר לדרישה פשוט להזדקף. לאנשים מסויימים העניין דורש עבודה רבה, התמדה בשיטת תירגול, תשומת לב וכוונה. באמצע השיעור, כרמית המורה, התבוננה בי במבט שואל כאשר החזקתי את הראש באיזור העורף. בתנועה של משיכה הרמתי את הראש כלפי מעלה. מיד "עניתי לה" – "אני מאריכה את עצמי!". האישה שרקדה לידי הוסיפה "תרתי משמע – אני מעריכה את עצמי!"

המלצות
מתיחה – גב תחתון ואגן

תוך כדי תנועה, אני מגלה דבר מופלא..אי אפשר להיות לראש בלי הזנב. חייבת את הזנב שם, נוכח ותנועתי, כדי שהראש יוכל לצמוח מעלה. לא משנה כמה אמשוך ואנסה ליישר את הראש, כל עוד הרגליים אינן בקרקע והאגן לא משוחרר וכבד, זה לא יעבוד.
וכך בחקירה, שמסקרנת אותי בכל פעם מחדש, אני מגלה את הקשר שבין הזדקפות לרפיון ובין צמיחה להעמקת שורשים, בין ראש לזנב.

ואיך כל זה קשור לטיפולים שלי?

הגילויים הקטנים/גדולים האלה עוזרים לי מאוד גם בקליניקה. אחת המטרות בטיפולים היא למצוא את הקשר הזה בין ראש לזנב. כאן מגע השיאצו בא לידי ביטוי. לריפוי במגע קיימת היכולת להפנות זרקור אל איזורים מסויימים בגוף, לכוון נשימה לחוליות הגב, לשים לב לקשר שבין הראש והאגן ולמצוא את הנקודות הרגישות והכאובות הזקוקות למגע. בעזרה השיאצו, אני מפנה את תשומת ליבם של המטופלים לחלק האחורי של הגוף, אל בית החזה בחלקו הגבי, העליון וגם בצדדיו, באיזור הצלעות. כל אלה, יעזרו מאוד לפתח קשב לחיבור בין מעלה למטה, בין התעופפות במחשבות לבין הוצאה לפעול, בין מסרים מהמוח לפעולה בגוף.

אז, שנהיה השנה הזאת לראש ולא נשכח את הזנב!
שנה טובה

6 תגובות
  1. דפנה אילון הגב

    אני מהתזמורת של איל .פוסט מקסים!!

  2. עופרה הגב

    מעניין מאד!!

  3. דפנה אלוש הגב

    יעל, פוסט נפלא וזווית ממש מעניינת לנושא הראש והזנב. מרתק לקרוא. אהבתי מאוד.

  4. שלום פארינטה הגב

    יעלי היקרה שלנו- שבוע טוב ושנה טובה
    ה post שלך מרהיב בעריכתו המדויקת, התחקיר שלך ראוי להילמד וגם להיות מתורגל כדי למנוע גב כפוף.
    נהניתי בזמן הקריאה כולל ובמיוחד על הקשר בין ראש לזנב, יחד עם זאת ראוי לזכור את כוונת הברכה בראש השנה " להיות לראש ולא לזנב" שאין הכוונה לניתוק , להיות לראש בלי הזנב , אלא שנהיה לראש גדול וחושב
    ולוקח אחריות מה שלפעמים לצערינו לא רואים .כבר אמרו חכמינו ז"ל בפרקי אבות " היכן שאין אנשים היה אתה איש" הכוונה במצב מסוים תהיה ראש גדול, קח פיקוד ותציל את המצב….

השארת תגובה ל-עופרה

ביטול