סוף החורף ותחילת האביב מביאים איתם לקליניקה מצבים רבים של התפסויות שרירים פתאומיות, הצטננויות ושפעת. רבים מסתובבים עם טישו צמוד ומתלוננים על נזלת ושיעול.
אז אני יודעת שהגיע הזמן של הכלים ה"סודיים", אלה שהיו נפוצים במשך מאות שנים ויעילותם נשארה עד היום. הם לפעמים נשמעים קצת מיושנים או הזויים, אז הנה הסבר קצר מה עושים איתם ואיך הם עובדים. כוסות רוח ומוקסה בקליניקה –
כוסות רוח
השימוש בכוסות רוח במהלך טיפול מתאים למצבים אקוטיים בדרך כלל, כלומר מצב של תפיסות שרירים חזקה שהחלה באופן פתאומי או הצטננות בשלבים הראשונים שלה, שיעול, קוצר נשימה. באמצעות הואקום שנוצר בכוס הרוח, מגיע הרבה צ'י (אנרגיה) ודם לאיזור וכך תהליך הריפוי מהיר יותר.
כמובן שחשוב לבצע אבחנה ולודא כי המצב מתאים לשימוש בכוסות רוח.
אז מה זה מוקסה?
מוקסה עשויה מצמח שנקרא לענה. ישנן צורות שונות לשימוש במוקסה ("סיגר", מוקסה ישירה, טייגר וורמר – גליל מתכת דמוי עט שלתוכו מכניסים מוט מוקסה, המוקסה מחממת את ראש המכשיר ובעזרתו מעסים את האיזור או הנקודה הרצויים). מחממים את האיזור או הנקודה הרצויה באמצעות הבערה של המוקסה וקירוב שלה אל הנקודה. כמובן בזהירות רבה והשגחה צמודה. השימוש במוקסה מתאים למצבים של קור, חולשה או תקיעות. במצבים כאלה נרצה לחמם, לחזק או להניע ונבחר את הטכניקה המתאימה.
למשל בסינוסיטיס כאשר ישנה תקיעות של ליחה באיזור הסינוסים, נוכל להשתמש בטייגר וורמר על מנת להניע בעדינות את הליחה כלפי חוץ.
כמו כן השימוש במוקסה מתאים במצבים בהם נרצה לקדם ולהבשיל לידה או לסייע בהיפוך עובר. האישה ההריונית מקבלת הנחיות להמשך טיפול בבית בעזרת מקל מוקסה.
