לנקות את הלב

פסח, מנקים

אז עכשיו כולם מנקים. מנקים את הבית, את המחסן, את החצר…ואני אומרת, בואו ננקה לכבוד פסח את הלב. הלב נחשב ברפואה סינית לחשוב ביותר מכל האיברים הפנימיים ואף מתואר כשליט שלהם. יש לו קשר הדוק לאיכות השינה שלנו ולמצב הרוח. אז מה ניתן לעשות כדי לשמור על הלב שלנו ולהגיע אל החג נינוחים יותר?

כשהלב עמוס רגשות, הוא לא יכול להכיל שום דבר חדש. בכדי למצות את הפוטנציאל שלו כדאי שהלב יהיה "ריק", כמו אצל ילדים או במדיטצית זן. רגש מסויים עולה, נמצא לרגע ואחר כך עובר הלאה. ילד כועס, יכעס באותו רגע, במלוא העוצמה ואחרי שהכעס יחלוף הוא יוכל להמשיך הלאה וכבר לחוות רגש חדש. אצלו, המנגנון של הלב ה"ריק" עדיין לא התקלקל.
דבר דומה קורה כשיושבים במדיטציית זן – ישיבה בתשומת לב מלאה למה שנמצא כאן ועכשיו. כן, כן, ברגע הזה ממש. לא מחר כשיהיה ערב חג וכל המשפחה תתכנס ולא אתמול כשהתעצבנתי בתור לשטיפת רכבים. עכשיו, עכשיו..מה קורה עכשיו? עכשיו אני שמה לב לרוח העדינה שנכנסת מהחלון, לריח של עץ התפוז שהחל לפרוח. שמה לב ללחץ שלי, לכאב הקל בגב והם כולם בשינוי כל רגע, כל דקה. תוך כדי התבוננות בתחושות, כאילו אחר מתבונן בהן, אפשר לשים לב איך הן מתחלפות. בכל רגע, תחושה, מחשבה, צליל. בכל רגע, משהו חדש.

סימנית הלב
הסימניה "לב" בסינית

הסימניה, אופן הכתיבה, של המילה "לב" בסינית – מתארת משהו פתוח, כמו כלי ריק. כך שבאופן טבעי לרגשות השונים יש אפשרות להיכנס ולצאת ממנו באין מפריע. ובכל זאת, איך קורה שאנחנו מסתובבים לפעמים עם תחושה מסוימת שעות ואפילו ימים ומתקשים לשחרר אותה מן הלב? אולי זה חלק מהטבע שלנו, זה נותן לנו תחושת שליטה.

 

באילו דרכים ניתן "לנקות" את הלב?

ישנן דרכים שונות לעזור ללב להישאר פתוח וריק. לב שיכול להרגיש את מגוון הרגשות ואחר כך לשחרר אותם ולפנות מקום לרגשות חדשים. דרך אחת שאימצתי ואני מנחה את מטופלי השיאצו בקליניקה לבצע – היא נשיפת האות ה'. נשמע מוזר? תמוהה?
בהחלט יכול להיות שזה נשמע כך, אך כמה פשוט לנסות.. לקחת אוויר ולמלא את הריאות בשאיפה ואז בהוצאת האוויר לנשוף החוצה את האות ה' או Haaa  כך שהאוויר יוצא מהבטן, דרך בית החזה החוצה.
ניסיתם? נשמעתם לעצמכם כמו קשישה שנאנחת בתחנת האוטובוס כשהוא לא מגיע?
יופי! בדיוק כך זה אמור להישמע.

אז למה דווקא האות ה'?

דבר ראשון, כשנושפים החוצה באופן הזה, הלסת חייבת להשתחרר. הפה נפתח לרווחה בכדי
להוציא את הצליל ומפרק הלסת מרפה מהאחיזה שלו. כבר כאן, בואו נעצור רגע. מפרק לסת רפוי, מסתבר, זה לא דבר של מה בכך. כל כך הרבה אנשים מסתובבים כל כך הרבה שעות וימים ושנים!
כאשר הלסת שלהם סגורה, ממש נעולה. וכשהלסת במתח, כל פלג הגוף העליון גם הוא במתח.
שימו לב, הלסת משפיעה על הצוואר אשר בתורו מרים את הכתפיים כלפי מעלה, סוגר את בית החזה ומכניס אותנו לסטרס ותחושת כיווץ. ככה בטוח יהיה קשה ללב להיות "פתוח".

בנוסף, בואו נתבונן מה קורה לבטן, הבטן התחתונה נכנסת פנימה בנשיפת ה' באופן שגורם לסרעפת לעלות כלפי מעלה ואנחנו מקבלים כמו "עיסוי פנימי" ללב. הפעם הלב הפיזי שלנו,
שפועם ומזרים דם לכל אברי הגוף.

השבוע קראתי בספר של אוהד אזרחי "חגיגה" כיצד הוא מתייחס לחג הפסח. התחברתי מאוד
לתיאור הבא: "מצריים נמצאת בעיקר בגרון, בצוואר הבקבוק שחוסם את הלב מלצאת חופשי
בדיבור. שם נמצא פרעה האישי שלנו…"
בעזרת הצליל של האות ה', אנחנו משחררים את איזור הגרון ובכך עוזרים גם ביכולת הביטוי של הלב.

טכניקות נוספות להרגעה על ידי פתיחת הלבישיבה יפנית

סיבובי כתפיים ושכמות פנימה והחוצה אשר מניעים ומזרימים דם ואנרגיה לכיוון בית החזה ופותחים את הנשימה. שאיפה עמוקה והרמת שתי ידים דרך הצדדים כלפי מעלה. אם אין כאב בכתף אפשר גם מתיחת שתי הידים מעל הראש.
לחיצות באיזור החלק הפנימי של מפרק כף היד, שם נמצאות נקודות חשובות להרגעה ונקודות שקשורות לרגש, לחלומות ואל הלב.
גם עיסוי ולחיצות בכף היד עצמה, בחלקה הפנימי יועילו בהרגעה של איזור בית החזה.
ישיבה כאשר כפות הרגליים מונחות כף אל כף והברכיים לצדדים והישענות קדימה – פותחת את המסלול האנרגטי של הלב ומאוד נעימה ומרגיעה.

אז גם אם אתם ממש עסוקים ועסוקות בנקיונות הבית או בלסגור את כל הפינות לפני יציאה לחופשה, תנסו לשים לב שאתם לא נועלים ומכווצים את כל הגוף. מידי פעם תעצרו רגע ותרשו לעצמכם להיאנח ולנשוף ה' עם כל הלב.
זה רק יעזור לו.
חג שמח.

השארת תגובה