שיאצו בבני נוער
לשמחתי, יוצא לי לפגוש לא מעט בני נוער, בסדנאות שאני מעבירה וגם בקליניקה שלי. פעם, מזמן, לפני שהפכתי למטפלת בשיאצו – עבדתי עם בני נוער, ואין לי ספק – אלו שנים מאתגרות נפשית וגם פיזית ובעיקר – ביחד. נפשיפיזית. כשחושבים על זה ככה – בני נוער הם המטופלים האולטימטיבים בשיאצו.
אני רואה בשיאצו כלי, דרך – שיכולה לסייע גם בטיפול פרטי מותאם אישית לשלל בעיות המאפיינות את גיל הנעורים, אך גם לפתוח שער לבני נוער למגע ותנועה שונים מאלו שהם מכירים בדרך כלל.
טיפולים בבני נוער
כנערה – סבלתי מחרדת בחינות. מה זה אומר? לחץ, קשיי נשימה, בחילה, סחרחורות, כאבי ראש, הזעה מוגברת ובלאק אאוט – חוסר יכולת מוחלט להתרכז. אז עוד לא היה לי מושג מה זה שיאצו – אבל היועצת של בית הספר נתנה לי קלטת (כן, נו, כזו ששומעים בטייפ או בווקמן) של דמיון מודרך. וזה הקל עלי. עזר לי לנקות את הראש והמחשבה ולעבור בצורה נינוחה יותר את הימים שלפני ואת הבחינה עצמה. הרגעתי את המחשבה וזה גם הקל במידת מה על התופעות הפיזיות שבאו לידי ביטוי בגופי.
בשיאצו אנחנו רואים את הקשר בין גוף ונפש כמשהו שהוא לא חד כיווני אלא כקשר שפועל בכיוונים רבים, ולפעמים אני כלל לא מפרידה, אצלי במחשבה, בין השניים. הלחץ בראש יוצר ביטויים בגוף, שמגבירים את תחושת חוסר הנוחות, המתח וחוסר האיזון, מה שמגביר את הלחץ בראש – ואין לזה סוף. בשיאצו נרגיע את המחשבה, אבל גם נלמד להרגיע את הגוף. לשחרר את מה שחסום ולהסדיר את הנשימה, בטיפול נשפר את זרימת הדם והאנרגיה, נחזיר את האיזון – והמחשבה, הראש – יצטרפו.
בקליניקה שלי אני רואה כיצד השיאצו מסייע גם בבעיות שינה, קשב וריכוז ירודים, כאבי מחזור, כעסים ומצבי רוח משתנים, בעיות עיכול, מיגרנות, כאבי ראש וגב, כאבי גדילה, בעיות יציבה, חרדות ועוד. הורים מוזמנים להתקשר ולהתייעץ – כדי להחליט אם הטיפול מתאים לבנם/בתם.
סדנאות לבני נוער
בשנים האחרונות מדברים על זה בלי סוף: דור המסכים, הילדים ובני הנוער שהאיפון והטבלט פשוט דבוקים להם ליד והם לא מרימים את הראש, לא משנה מה. כל הורה למתבגר מכיר את זה, אבל התופעה נחקרה גם אנתרופולוגית (תמצאו למשל מחקרים מרתקים ברשת של ד"'ר תמיר ליאון בנושא) ונמצא שבני הנוער של היום פחות מתקשרים, חוששים ממגע ישיר ואפילו מקשר עין. תוסיפו לזה את העובדה שהם פשוט זזים פחות, ותקבלו תמונה קצת עגומה – שמורכבת מחוסר מודעות לגוף שלהם מצד אחד, וקושי לתקשר באופן בלתי אמצעי מהצד השני. אני שמחה לדווח לכם – לא הכל אבוד. בסדנאות שאני מעבירה לבני נוער אני פוגשת נערים ונערות נבונים וסקרנים – שדווקא שמחים לאפשרות להניח לרגע למסך ולהסתכל – קדימה והצידה וגם קצת פנימה.
בסדנאות אני מנסה לחשוף אותם למגע כערוץ תקשורת עם עצמי ועם הסביבה שלא כולם מכירים אבל בהחלט כולם יכולים להתחבר אליו. החשיפה יכולה להוביל לקשר עם הגוף, גם במובן של אפשרויות טיפול אבל בעיקר במובן של מה הנעה של הגוף עושה לי. התנועה מעוררת אצלם רצון לזוז – לא במסגרת של ספורט תחרותי שבני נוער רבים לא מתחברים אליו, אלא תנועה אחרת, תנועה שהיא פשוט למען הגוף.
כנערה – לא הצטיינתי במיוחד בספורט ותחרות הלחיצה אותי. היום – כמי שמתרגלת בקביעות יוגה, ריקוד וצ'י קונג – אני מצטערת רק שהתנועה מהסוג הזה לא נכנסה אל חיי בשלב מוקדם יותר.
מעבר לכך – הסדנאות מציעות תקשורת אחרת: מפגשים שיוצרים קשר קרוב בין חברי הקבוצה, מגבשים ונותנים מקום להקשבה הדדית, מגע וקשר חברי תומך והידברות בטוחה, מאמינה ולא אלימה.
על מה שאנחנו עושים בדיוק תוכלו לקרוא בעמוד הסדנאות שלי.